Jeremiah 14:2

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Chưa có bản dịch cho ngôn ngữ này; đang hiển thị English.

14

1 אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ עַל־דִּבְרֵ֖י הַבַּצָּרֽוֹת׃ The word of the LORD that came to Jeremiah concerning the droughts. .

2 אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עָלָֽתָה׃ Judah mourneth, and the gates thereof languish, They bow down in black unto the ground; And the cry of Jerusalem is gone up.

3 וְאַדִּ֣רֵיהֶ֔ם שָׁלְח֥וּ (צעוריהם) [צְעִֽירֵיהֶ֖ם] לַמָּ֑יִם בָּ֣אוּ עַל־גֵּבִ֞ים לֹא־מָ֣צְאוּ מַ֗יִם שָׁ֤בוּ כְלֵיהֶם֙ רֵיקָ֔ם בֹּ֥שׁוּ וְהׇכְלְמ֖וּ וְחָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ And their nobles send their lads for water: They come to the pits, and find no water; Their vessels return empty; They are ashamed and confounded, and cover their heads.

4 בַּעֲב֤וּר הָֽאֲדָמָה֙ חַ֔תָּה כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָ֑רֶץ בֹּ֥שׁוּ אִכָּרִ֖ים חָפ֥וּ רֹאשָֽׁם׃ Because of the ground which is cracked, For there hath been no rain in the land, The plowmen are ashamed, they cover their heads.

5 כִּ֤י גַם־אַיֶּ֙לֶת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יָלְדָ֖ה וְעָז֑וֹב כִּ֥י לֹֽא־הָיָ֖ה דֶּֽשֶׁא׃ Yea, the hind also in the field calveth, and forsaketh her young, Because there is no grass,

6 וּפְרָאִים֙ עָמְד֣וּ עַל־שְׁפָיִ֔ם שָׁאֲפ֥וּ ר֖וּחַ כַּתַּנִּ֑ים כָּל֥וּ עֵינֵיהֶ֖ם כִּי־אֵ֥ין עֵֽשֶׂב׃ And the wild asses stand on the high hills, They gasp for air like jackals; Their eyes fail, because there is no herbage.

7 אִם־עֲוֺנֵ֙ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהֹוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃ Though our iniquities testify against us, O LORD, work Thou for Thy name’s sake; For our backslidings are many, We have sinned against Thee.

8 מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃ O Thou hope of Israel, The Saviour thereof in time of trouble, Why shouldest Thou be as a stranger in the land, And as a wayfaring man that turneth aside to tarry for a night?

9 לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא־יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהֹוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃ {ס} Why shouldest thou be as a man overcome, As a mighty man that cannot save? Yet Thou, O LORD, art in the midst of us, And Thy name is called upon us; Leave us not.

10 כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַֽיהֹוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֺנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃ {פ}
Thus saith the LORD unto this people: Even so have they loved to wander, They have not refrained their feet; Therefore the LORD doth not accept them, Now will He remember their iniquity, And punish their sins.

11 וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה׃ And the LORD said unto me: ‘Pray not for this people for their good.

12 כִּ֣י יָצֻ֗מוּ אֵינֶ֤נִּי שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶל־רִנָּתָ֔ם וְכִ֧י יַעֲל֛וּ עֹלָ֥ה וּמִנְחָ֖ה אֵינֶ֣נִּי רֹצָ֑ם כִּ֗י בַּחֶ֙רֶב֙ וּבָרָעָ֣ב וּבַדֶּ֔בֶר אָנֹכִ֖י מְכַלֶּ֥ה אוֹתָֽם׃ {ס} When they fast, I will not hear their cry; and when they offer burnt-offering and meal-offering, I will not accept them; but I will consume them by the sword, and by the famine, and by the pestilence.’

13 וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה הַנְּבִאִ֜ים אֹמְרִ֤ים לָהֶם֙ לֹא־תִרְא֣וּ חֶ֔רֶב וְרָעָ֖ב לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כִּֽי־שְׁל֤וֹם אֱמֶת֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ {ס} Then said I: ‘Ah, Lord GOD! behold, the prophets say unto them: Ye shall not see the sword, neither shall ye have famine; but I will give you assured peace in this place.’

14 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙ נִבְּאִ֣ים בִּשְׁמִ֔י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים וְלֹ֥א דִבַּ֖רְתִּי אֲלֵיהֶ֑ם חֲז֨וֹן שֶׁ֜קֶר וְקֶ֤סֶם (ואלול ותרמות) [וֶאֱלִיל֙ וְתַרְמִ֣ית] לִבָּ֔ם הֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ {ס} Then the LORD said unto me: ‘The prophets prophesy lies in My name; I sent them not, neither have I commanded them, neither spoke I unto them; they prophesy unto you a lying vision, and divination, and a thing of nought, and the deceit of their own heart.

15 לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַֽל־הַנְּבִאִ֞ים הַנִּבְּאִ֣ים בִּשְׁמִי֮ וַאֲנִ֣י לֹֽא־שְׁלַחְתִּים֒ וְהֵ֙מָּה֙ אֹֽמְרִ֔ים חֶ֣רֶב וְרָעָ֔ב לֹ֥א יִהְיֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את בַּחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִתַּ֔מּוּ הַנְּבִאִ֖ים הָהֵֽמָּה׃ Therefore thus saith the LORD: As for the prophets that prophesy in My name, and I sent them not, yet they say: Sword and famine shall not be in this land, by sword and famine shall those prophets be consumed;

16 וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה נִבְּאִ֣ים לָהֶ֡ם יִהְי֣וּ מֻשְׁלָכִים֩ בְּחֻצ֨וֹת יְרוּשָׁלַ֜͏ִם מִפְּנֵ֣י ׀ הָרָעָ֣ב וְהַחֶ֗רֶב וְאֵ֤ין מְקַבֵּר֙ לָהֵ֔מָּה הֵ֣מָּה נְשֵׁיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם וּבְנֹתֵיהֶ֑ם וְשָׁפַכְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־רָעָתָֽם׃ and the people to whom they prophesy shall be cast out in the streets of Jerusalem because of the famine and the sword; and they shall have none to bury them, them, their wives, nor their sons, nor their daughters; for I will pour their evil upon them.’

17 וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה תֵּרַ֨דְנָה עֵינַ֥י דִּמְעָ֛ה לַ֥יְלָה וְיוֹמָ֖ם וְאַל־תִּדְמֶ֑ינָה כִּי֩ שֶׁ֨בֶר גָּד֜וֹל נִשְׁבְּרָ֗ה בְּתוּלַת֙ בַּת־עַמִּ֔י מַכָּ֖ה נַחְלָ֥ה מְאֹֽד׃ And thou shalt say this word unto them: Let mine eyes run down with tears night and day, And let them not cease; For the virgin daughter of my people is broken with a great breach, With a very grievous blow.

18 אִם־יָצָ֣אתִי הַשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְאִם֙ בָּ֣אתִי הָעִ֔יר וְהִנֵּ֖ה תַּחֲלוּאֵ֣י רָעָ֑ב כִּֽי־גַם־נָבִ֧יא גַם־כֹּהֵ֛ן סָחֲר֥וּ אֶל־אֶ֖רֶץ וְלֹ֥א יָדָֽעוּ׃ {ס} If I go forth into the field, Then behold the slain with the sword! And if I enter into the city, Then behold them that are sick with famine! For both the prophet and the priest are gone about to a land, and knew it not.

19 הֲמָאֹ֨ס מָאַ֜סְתָּ אֶת־יְהוּדָ֗ה אִם־בְּצִיּוֹן֙ גָּעֲלָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ מַדּ֙וּעַ֙ הִכִּיתָ֔נוּ וְאֵ֥ין לָ֖נוּ מַרְפֵּ֑א קַוֵּ֤ה לְשָׁלוֹם֙ וְאֵ֣ין ט֔וֹב וּלְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖א וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃ Hast Thou utterly rejected Judah? Hath Thy soul loathed Zion? Why hast Thou smitten us, and there is no healing for us? We looked for peace, but no good came; And for a time of healing, and behold terror!

20 יָדַ֧עְנוּ יְהֹוָ֛ה רִשְׁעֵ֖נוּ עֲוֺ֣ן אֲבוֹתֵ֑ינוּ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ We acknowledge, O LORD, our wickedness, Even the iniquity of our fathers; For we have sinned against Thee.

21 אַל־תִּנְאַץ֙ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבוֹדֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃ Do not contemn us, for Thy name’s sake, Do not dishonour the throne of Thy glory; Remember, break not Thy covenant with us.

22 הֲיֵ֨שׁ בְּהַבְלֵ֤י הַגּוֹיִם֙ מַגְשִׁמִ֔ים וְאִם־הַשָּׁמַ֖יִם יִתְּנ֣וּ רְבִבִ֑ים הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֜וּא יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ וּנְקַוֶּה־לָּ֔ךְ כִּֽי־אַתָּ֥ה עָשִׂ֖יתָ אֶת־כׇּל־אֵֽלֶּה׃ {פ}
Are there any among the vanities of the nations that can cause rain? Or can the heavens give showers? Art not Thou He, O LORD our God, and do we not wait for Thee? For Thou hast made all these things.

Miqra according to the Masorah · Giấy phép: CC BY-SA · Nguồn
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Giấy phép: Public Domain · Nguồn

Từng từ một (Hebrew → English · Strong’s)

אָבְלָ֣הʼâbalto bewail
יְהוּדָ֔הYᵉhûwdâhJehudah
וּשְׁעָרֶ֥יהָshaʻaran opening
אֻמְלְל֖וּʼâmalto droop
קָדְר֣וּqâdarto be ashy
לָאָ֑רֶץʼeretsthe earth
וְצִוְחַ֥תtsᵉvâchâha screech
יְרוּשָׁלִַ֖םYᵉrûwshâlaimJerushalaim or Jerushalem
עָלָֽתָהʻâlâhto ascend

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Jeremiah 14:2 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם עָלָֽתָה׃

Giấy phép: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Judah mourneth, and the gates thereof languish, They bow down in black unto the ground; And the cry of Jerusalem is gone up.

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

אָבְלָ֣ה יְהוּדָ֔ה וּשְׁעָרֶ֥יהָ אֻמְלְל֖וּ קָדְר֣וּ לָאָ֑רֶץ וְצִוְחַ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם עָלָֽתָה׃

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם עָלָתָה׃

Giấy phép: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Juda est en deuil, ceux que renferment ses portes sont consternés, tristement assis à terre, et ce sont des cris plaintifs qui s’élèvent de Jérusalem.

Giấy phép: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Sposępniał Juda, a bramy jego łakną, żałośnie pochylają się ku ziemi, a narzekanie Jerozolimy się wzbija.

Giấy phép: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

עס טרױערט יהודה, און אירע טױערן זײַנען פֿאַרשמאַכט, און אירע טױערן זײַנען פֿאַרשמאַכט, זײ זײַנען פֿינצטער צו דער ערד; און דאָס געשרײ פֿון ירושָלַיִם גײט אױף.

Giấy phép: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Judujo funebras, ĝiaj pordegoj malĝoje nigriĝis, klinite al la tero, kaj plora kriado leviĝas el Jerusalem.

Giấy phép: Public Domain

Commentary on Jeremiah 14:2

Rashi

English

and her cities Heb. וּשְעָרֶיהָ, lit., her gates.

and the cry of Jerusalem Heb. צִוְחַת, the cry of Jerusalem. Comp. (Isaiah 42:11) “from the mountain peaks they shall shout (יִִִִִצְוָחוּ).

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Giấy phép: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

אִתְאַבָּלוּ דְבֵית יְהוּדָה וְקִרְוֵיהוֹן חֲרוֹבָא אִתְחַפִיאוּ אֲפֵּיהוֹן אֶכְרוֹם אוּכְמִין כְּקִדְרָא אִתְרְטִישׁוּ לְאַרְעָא וְצִוְחַת יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם סְלֵיקַת:

Mikraot Gedolot · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria