Job 6:17

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Chưa có bản dịch cho ngôn ngữ này; đang hiển thị English.

6

1 וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ Then Job answered and said:

2 ל֗וּ שָׁק֣וֹל יִשָּׁקֵ֣ל כַּעְשִׂ֑י (והיתי) [וְ֝הַוָּתִ֗י] בְּֽמֹאזְנַ֥יִם יִשְׂאוּ־יָֽחַד׃ Oh that my vexation were but weighed, and my calamity laid in the balances altogether!

3 כִּֽי־עַתָּ֗ה מֵח֣וֹל יַמִּ֣ים יִכְבָּ֑ד עַל־כֵּ֝֗ן דְּבָרַ֥י לָֽעוּ׃ For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore are my words broken.

4 כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י אֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַעַרְכֽוּנִי׃ For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof my spirit drinketh up; the terrors of God do set themselves in array against me.

5 הֲיִֽנְהַק־פֶּ֥רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שּׁ֝֗וֹר עַל־בְּלִילֽוֹ׃ Doth the wild ass bray when he hath grass? Or loweth the ox over his fodder?

6 הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝֗עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃ Can that which hath no savour be eaten without salt? Or is there any taste in the juice of mallows?

7 מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י הֵ֝֗מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃ My soul refuseth to touch them; they are as the sickness of my flesh.

8 מִֽי־יִ֭תֵּן תָּב֣וֹא שֶׁאֱלָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י יִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּ׃ Oh that I might have my request, and that God would grant me the thing that I long for! .

9 וְיֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּ וִידַכְּאֵ֑נִי יַתֵּ֥ר יָ֝ד֗וֹ וִיבַצְּעֵֽנִי׃ Even that it would please God to crush me; that He would let loose His hand, and cut me off!

10 וּ֥תְהִי־ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃ Then should I yet have comfort; yea, I would exult in pain, though He spare not; For I have not denied the words of the Holy One.

11 מַה־כֹּחִ֥י כִֽי־אֲיַחֵ֑ל וּמַה־קִּ֝צִּ֗י כִּֽי־אַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁי׃ What is my strength, that I should wait? And what is mine end, that I should be patient?

12 אִם־כֹּ֣חַ אֲבָנִ֣ים כֹּחִ֑י אִֽם־בְּשָׂרִ֥י נָחֽוּשׁ׃ Is my strength the strength of stones? Or is my flesh of brass?

13 הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃ Is it that I have no help in me, and that sound wisdom is driven quite from me?

14 לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹב׃ To him that is ready to faint kindness is due from his friend, Even to him that forsaketh the fear of the Almighty.

15 אַ֭חַי בָּגְד֣וּ כְמוֹ־נָ֑חַל כַּאֲפִ֖יק נְחָלִ֣ים יַעֲבֹֽרוּ׃ My brethren have dealt deceitfully as a brook, As the channel of brooks that overflow,

16 הַקֹּדְרִ֥ים מִנִּי־קָ֑רַח עָ֝לֵ֗ימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃ Which are black by reason of the ice, And wherein the snow hideth itself;

17 בְּעֵ֣ת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ What time they wax warm, they vanish, When it is hot, they are consumed out of their place.

18 יִ֭לָּ֣פְתוּ אׇרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑ם יַעֲל֖וּ בַתֹּ֣הוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ The paths of their way do wind, They go up into the waste, and are lost.

19 הִ֭בִּיטוּ אׇרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃ The caravans of Tema looked, The companies of Sheba waited for them—

20 בֹּ֥שׁוּ כִֽי־בָטָ֑ח בָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗יהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃ They were ashamed because they had hoped; They came thither, and were confounded.

21 כִּֽי־עַ֭תָּה הֱיִ֣יתֶם לֹ֑א תִּֽרְא֥וּ חֲ֝תַ֗ת וַתִּירָֽאוּ׃ For now ye are become His; Ye see a terror, and are afraid.

22 הֲֽכִי־אָ֭מַרְתִּי הָ֣בוּ לִ֑י וּ֝מִכֹּחֲכֶ֗ם שִׁחֲד֥וּ בַעֲדִֽי׃ Did I say: ‘Give unto me’? Or: ‘Offer a present for me of your substance’?

23 וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד־צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי׃ or: ‘Deliver me from the adversary’s hand’? Or: ‘Redeem me from the hand of the oppressors’?

24 ה֭וֹרוּנִי וַאֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁ וּמַה־שָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּ לִֽי׃ Teach me, and I will hold my peace; And cause me to understand wherein I have erred.

25 מַה־נִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵי־יֹ֑שֶׁר וּמַה־יּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַ מִכֶּֽם׃ How forcible are words of uprightness! But what doth your arguing argue?

26 הַלְהוֹכַ֣ח מִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝לְר֗וּחַ אִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁ׃ Do ye hold words to be an argument, But the speeches of one that is desperate to be wind?

27 אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַֽל־רֵיעֲכֶֽם׃ Yea, ye would cast lots upon the fatherless, And dig a pit for your friend.

28 וְ֭עַתָּה הוֹאִ֣ילוּ פְנוּ־בִ֑י וְעַל־פְּ֝נֵיכֶ֗ם אִם־אֲכַזֵּֽב׃ Now therefore be pleased to look upon me; For surely I shall not lie to your face.

29 שֽׁוּבוּ־נָ֭א אַל־תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה (ושבי) [וְשׁ֥וּבוּ] ע֝֗וֹד צִדְקִי־בָֽהּ׃ Return, I pray you, let there be no injustice; Yea, return again, my cause is righteous.

30 הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִ֥י עַוְלָ֑ה אִם־חִ֝כִּ֗י לֹא־יָבִ֥ין הַוּֽוֹת׃ Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern crafty devices?

Miqra according to the Masorah · Giấy phép: CC BY-SA · Nguồn
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Giấy phép: Public Domain · Nguồn

Từng từ một (Hebrew → English · Strong’s)

בְּ֭עֵתʻêthtime
יְזֹרְב֣וּzârabto flow away
נִצְמָ֑תוּtsâmathto extirpate
בְּ֝חֻמּ֗וֹchômheat
נִדְעֲכ֥וּdâʻakto be extinguished
מִמְּקוֹמָֽםmâqôwma standing

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Job 6:17 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

בְּעֵ֣ת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃

Giấy phép: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

What time they wax warm, they vanish, When it is hot, they are consumed out of their place.

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

בְּ֭עֵת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם׃

Giấy phép: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

When they are warmed [(by the sun)], they shrivel; in his heat, they leap from their place.

Giấy phép: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

viennent les chaleurs, ils se réduisent à rien; quand le soleil brûle, ils s’évanouissent sur place.

Giấy phép: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Zur Zeit, wo sie erhitzt werden, versiegen sie; wenn sie erglühen, verschwinden sie von ihrer Stätte.

Giấy phép: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Gdy się roztopiły znikają, gdy gorąco przypiecze zacierają się z miejsca swojego.

Giấy phép: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

בעת זײ װערן צעװאַרעמט, װערן זײ פֿאַרשװוּנדן, װי עס װערט הײס, צעגײען זײ פֿון זײער אָרט.

Giấy phép: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

En la tempo de degelo ili malaperas, En la tempo de varmego ili forŝoviĝas de sia loko.

Giấy phép: Public Domain

Commentary on Job 6:17

Rashi

English

At the time they become warm Heb. יזרבו, an expression of יְצֹרָבוּ, they become warm from the heat of the sun.

they retreat Heb. נצמתו, retrait in Old French, shrink, contract, as “and the vinegar shrinks them (צומתן), (Pesachim 41a) in Talmudic Hebrew. [In the word יְזֹרָבוּ], the “zaddi” is converted to a “zayin,” like צעקה and זעקה, a cry.

[Therefore,] יְזֹרָבוּ is an expression of (Ezekiel 21:3), “and all faces shall be scorched (ונצרבו),” and like (Prov. 16:27), “searing (צרבת) fire.”

they jump they jump from their place.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Giấy phép: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

בעת יזורבו - כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.

נצמתו - יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו. והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.

בחמו - כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון. והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.

ופירוש נצמתו – נכרתו כמו: יצמיתם ה'.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

יזורבו. ר"ל ירוצו ויגרו ואז נצמתו ר"ל נכרתו ויש מי שפירש יזורבו יתחממו והרצון בו יצורבו בחלוף צד"י בזי"ן לפי שהם ממוצא אח', ויעיד על פירושו מה שאמר בחומו נדעכו ממקומם ר"ל בהגיע החום נעקרו ממקומם וזה שאלו הנהרות ההוי' ממימי הגשמים והקרח והשלג יעדרו בעת הקיץ:

On Your Way · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria