Lamentations 1:16

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Chưa có bản dịch cho ngôn ngữ này; đang hiển thị English.

1

1 אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃ {ס} How doth the city sit solitary, That was full of people! How is she become as a widow! She that was great among the nations, And princess among the provinces, How is she become tributary!

2 בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כׇּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃ {ס} She weepeth sore in the night, And her tears are on her cheeks; She hath none to comfort her Among all her lovers; All her friends have dealt treacherously with her, They are become her enemies.

3 גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כׇּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃ {ס} Judah is gone into exile because of affliction, And because of great servitude; She dwelleth among the nations, She findeth no rest; All her pursuers overtook her within the straits.

4 דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כׇּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃ {ס} The ways of Zion do mourn, Because none come to the solemn assembly; All her gates are desolate, Her priests sigh; Her virgins are afflicted, And she herself is in bitterness.

5 הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר׃ {ס} Her adversaries are become the head, Her enemies are at ease; For the LORD hath afflicted her For the multitude of her transgressions; Her young children are gone into captivity Before the adversary.

6 וַיֵּצֵ֥א (מן בת) [מִבַּת־]צִיּ֖וֹן כׇּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃ {ס} And gone is from the daughter of Zion All her splendour; Her princes are become like harts That find no pasture, And they are gone without strength Before the pursuer.

7 זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלַ֗͏ִם יְמֵ֤י עׇנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃ {ס} Jerusalem remembereth In the days of her affliction and of her anguish All her treasures that she had From the days of old; Now that her people fall by the hand of the adversary, And none doth help her, The adversaries have seen her, They have mocked at her desolations.

8 חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כׇּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שׇׁב אָחֽוֹר׃ {ס} Jerusalem hath grievously sinned, Therefore she is become as one unclean; All that honoured her despise her, Because they have seen her nakedness; She herself also sigheth, And turneth backward.

9 טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃ {ס} Her filthiness was in her skirts, She was not mindful of her end; Therefore is she come down wonderfully, She hath no comforter. ‘Behold, O LORD, My affliction, For the enemy hath magnified himself.’

10 יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כׇּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃ {ס} The adversary hath spread out his hand Upon all her treasures; For she hath seen that the heathen Are entered into her sanctuary, Concerning whom Thou didst command That they should not enter into Thy congregation.

11 כׇּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ (מחמודיהם) [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃ {ס} All her people sigh, They seek bread; They have given their pleasant things for food To refresh the soul. ‘See, O LORD, And behold, How abject I am become.’

12 ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֒רֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ {ס} Let it not come unto you, All ye that pass by! Behold, And see If there be any pain like unto my pain, Which is done unto me, Wherewith the LORD hath afflicted me In the day of His fierce anger.

13 מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כׇּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃ {ס} From on high hath He sent fire into my bones, And it prevaileth against them; He hath spread a net for my feet, He hath turned me back; He hath made me desolate And faint all the day.

14 נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃ {ס} The yoke of my transgressions is impressed by His hand; They are knit together, They are come up upon my neck; He hath made my strength to fail; The Lord hath delivered me into their hands, Against whom I am not able to stand.

15 סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃ {ס} The Lord hath set at nought All my mighty men in the midst of me; He hath called a solemn assembly against me To crush my young men; The Lord hath trodden as in a winepress The virgin the daughter of Judah.’

16 עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ {ס} For these things I weep; Mine eye, Mine eye runneth down with water; Because the comforter is far from me, Even he that should refresh my soul; My children are desolate, Because the enemy hath prevailed.’

17 פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃ {ס} Zion spreadeth forth her hands; There is none to comfort her; The LORD hath commanded concerning Jacob, That they that are round about him should be his adversaries; Jerusalem is among them As one unclean.

18 צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כׇל־[הָֽעַמִּ֗ים] (עמים) וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃ {ס} The LORD is righteous; For I have rebelled against His word; Hear, I pray you, All ye peoples, And behold my pain: My virgins and my young men Are gone into captivity.

19 קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃ {ס} I called for my lovers, But they deceived me; My priests and mine elders Perished in the city, While they sought them food To refresh their souls.

20 רְאֵ֨ה יְהֹוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃ {ס} Behold, O LORD, For I am in distress, Mine inwards burn; My heart is turned within me, For I have grievously rebelled. Abroad the sword bereaveth, At home there is the like of death.

21 שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃ {ס} They have heard that I sigh, There is none to comfort me; All mine enemies have heard of my trouble, And are glad, For Thou hast done it; Thou wilt bring the day that Thou hast proclaimed, And they shall be like unto me.

22 תָּבֹ֨א כׇל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כׇּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ {פ}
Let all their wickedness come before Thee; And do unto them, As Thou hast done unto me For all my transgressions; For my sighs are many And my heart is faint.’

Miqra according to the Masorah · Giấy phép: CC BY-SA · Nguồn
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Giấy phép: Public Domain · Nguồn

Từng từ một (Hebrew → English · Strong’s)

עַלʻalabove
אֵ֣לֶּהʼêl-lehthese or those
אֲנִ֣יʼănîyI
בוֹכִיָּ֗הbâkâhto weep
עֵינִ֤יʻayinan eye
עֵינִי֙ʻayinan eye
יֹ֣רְדָהyâradto descend (literally
מַּ֔יִםmayimwater
כִּֽיkîyvery widely used as a relative conjuncti
רָחַ֥קrâchaqto widen
מִמֶּ֛נִּיmina part of
מְנַחֵ֖םnâchamto sigh
מֵשִׁ֣יבshûwbto turn back transitively or intransitiv
נַפְשִׁ֑יnephesha breathing creature
הָי֤וּhâyâhto exist
בָנַי֙bêna son
שֽׁוֹמֵמִ֔יםshâmêmto stun
כִּ֥יkîyvery widely used as a relative conjuncti
גָבַ֖רgâbarto be strong
אוֹיֵֽבʼôyêbhating

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Lamentations 1:16 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ {ס}

Giấy phép: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

For these things I weep; Mine eye, Mine eye runneth down with water; Because the comforter is far from me, Even he that should refresh my soul; My children are desolate, Because the enemy hath prevailed.’

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃ (ס)

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

עַל־אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי־רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃

Giấy phép: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Over these I weep. My eye, my eye, [endlessly] sheds water; for consolation is far from me, the restorer of my soul. My children are become desolate, for the foe has grown strong.

Giấy phép: CC BY

English · The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001

For these I weep, my eyes [lit. my eye, my eye] gush water, for remote from me is a consoler who can calm my soul. My sons are devastated, for the enemy has conquered.

Giấy phép: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Voilà pourquoi je pleure; mes yeux, mes yeux ruissellent de larmes; car autour de moi il n’est personne pour me consoler, pour relever mon courage. Mes fils sont dans la désolation, car l’ennemi l’a emporté.

Giấy phép: Public Domain

עברית · Eichah in Modern Hebrew, by Dr. Yaacov Maoz, 2018

על האבדות האלה אני בוכה, עיניי דומעות כמים, כי אין לי מנחם שיחיה את נפשי. בניי משתוממים, איך קרה שהאויב גבר.

Giấy phép: CC BY

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Nad tem ja płaczę; rozpływa się oko moje we łzach. Bo dalekim odemnie pocieszyciel, któryby krzepił duszę moję: Dzieci moje osowiały, bo przemógł wróg.

Giấy phép: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

דערױף טו איך װײנען, מײַן אױג, מײַן אױג רינט װאַסער; װאָרום װײַט איז אַ טרײסטער פֿון מיר, װאָס זאָל דערקװיקן מײַן זעל; מײַנע קינדער זײַנען פֿאַרװיסט, װאָרום דער שׂוֹנא האָט איבערגעשטאַרקט.

Giấy phép: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Pro tio mi ploras kaj miaj ambaŭ okuloj abunde fluigas akvon; Ĉar malproksime de mi estas konsolanto, kiu povus revigligi mian animon; Miaj infanoj pereis, ĉar la malamiko venkis.

Giấy phép: Public Domain

Commentary on Lamentations 1:16

Rashi

English

My eyes. I.e., my eye constantly sheds tears; the double expression indicates without interruption.

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · Giấy phép: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

בוכיה – כמו: "פוריה":

עיני עיני יורדה מים – עין אנוש דומה ל"עין המים", והעין יורד, וכן: "יזלו מים". ושניהם פעלים עומדים:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria