Psalms 106:2

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Chưa có bản dịch cho ngôn ngữ này; đang hiển thị English.

106

1 הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ ׀ הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ Hallelujah. O give thanks unto the LORD; for He is good; for His mercy endureth for ever.

2 מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כׇּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃ Who can express the mighty acts of the LORD, or make all His praise to be heard?

3 אַ֭שְׁרֵי שֹׁמְרֵ֣י מִשְׁפָּ֑ט עֹשֵׂ֖ה צְדָקָ֣ה בְכׇל־עֵֽת׃ Happy are they that keep justice, that do righteousness at all times.

4 זׇכְרֵ֣נִי יְ֭הֹוָה בִּרְצ֣וֹן עַמֶּ֑ךָ פׇּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ Remember me, O LORD, when Thou favourest Thy people; O think of me at Thy salvation;

5 לִרְא֤וֹת ׀ בְּט֘וֹבַ֤ת בְּחִירֶ֗יךָ לִ֭שְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַ֣ת גּוֹיֶ֑ךָ לְ֝הִתְהַלֵּ֗ל עִם־נַחֲלָתֶֽךָ׃ That I may behold the prosperity of Thy chosen, that I may rejoice in the gladness of Thy nation, that I may glory with Thine inheritance.

6 חָטָ֥אנוּ עִם־אֲבוֹתֵ֗ינוּ הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃ We have sinned with our fathers, we have done iniquitously, we have dealt wickedly.

7 אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם ׀ לֹא־הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת־רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל־יָ֣ם בְּיַם־סֽוּף׃ Our fathers in Egypt gave no heed unto Thy wonders; they remembered not the multitude of Thy mercies; but were rebellious at the sea, even at the Red Sea.

8 וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת־גְּבוּרָתֽוֹ׃ Nevertheless He saved them for His name's sake, that He might make His mighty power to be known.

9 וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃ And He rebuked the Red Sea, and it was dried up; and He led them through the depths, as through a wilderness.

10 וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם מִיַּ֣ד שׂוֹנֵ֑א וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אוֹיֵֽב׃ And He saved them from the hand of him that hated them, And redeemed them from the hand of the enemy.

11 וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר׃ And the waters covered their adversaries; There was not one of them left.

12 וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃ Then believed they His words; They sang His praise.

13 מִ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו לֹא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃ They soon forgot His works; They waited not for His counsel;

14 וַיִּתְאַוּ֣וּ תַ֭אֲוָה בַּמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּוּ־אֵ֝֗ל בִּישִׁימֽוֹן׃ But lusted exceedingly in the wilderness, And tried God in the desert.

15 וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם שֶׁאֱלָתָ֑ם וַיְשַׁלַּ֖ח רָז֣וֹן בְּנַפְשָֽׁם׃ And He gave them their request; But sent leanness into their soul.

16 וַיְקַנְא֣וּ לְ֭מֹשֶׁה בַּֽמַּחֲנֶ֑ה לְ֝אַהֲרֹ֗ן קְד֣וֹשׁ יְהֹוָֽה׃ They were jealous also of Moses in the camp, And of Aaron the holy one of the LORD.

17 תִּפְתַּח־אֶ֭רֶץ וַתִּבְלַ֣ע דָּתָ֑ן וַ֝תְּכַ֗ס עַל־עֲדַ֥ת אֲבִירָֽם׃ The earth opened and swallowed up Dathan, And covered the company of Abiram.

18 וַתִּבְעַר־אֵ֥שׁ בַּעֲדָתָ֑ם לֶ֝הָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט רְשָׁעִֽים׃ And a fire was kindled in their company; The flame burned up the wicked.

19 יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב וַ֝יִּשְׁתַּחֲו֗וּ לְמַסֵּכָֽה׃ They made a calf in Horeb, And worshipped a molten image.

20 וַיָּמִ֥ירוּ אֶת־כְּבוֹדָ֑ם בְּתַבְנִ֥ית שׁ֝֗וֹר אֹכֵ֥ל עֵֽשֶׂב׃ Thus they exchanged their glory For the likeness of an ox that eateth grass.

21 שָׁ֭כְחוּ אֵ֣ל מוֹשִׁיעָ֑ם עֹשֶׂ֖ה גְדֹל֣וֹת בְּמִצְרָֽיִם׃ They forgot God their saviour, Who had done great things in Egypt;

22 נִ֭פְלָאוֹת בְּאֶ֣רֶץ חָ֑ם נ֝וֹרָא֗וֹת עַל־יַם־סֽוּף׃ Wondrous works in the land of Ham, Terrible things by the Red Sea.

23 וַיֹּ֗אמֶר לְֽהַשְׁמִ֫ידָ֥ם לוּלֵ֡י מֹ֘שֶׁ֤ה בְחִיר֗וֹ עָמַ֣ד בַּפֶּ֣רֶץ לְפָנָ֑יו לְהָשִׁ֥יב חֲ֝מָת֗וֹ מֵהַשְׁחִֽית׃ Therefore He said that He would destroy them, Had not Moses His chosen stood before Him in the breach, To turn back His wrath, lest He should destroy them.

24 וַֽ֭יִּמְאֲסוּ בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה לֹא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֽוֹ׃ Moreover, they scorned the desirable land, They believed not His word;

25 וַיֵּרָגְנ֥וּ בְאׇהֳלֵיהֶ֑ם לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ בְּק֣וֹל יְהֹוָֽה׃ And they murmured in their tents, They hearkened not unto the voice of the LORD.

26 וַיִּשָּׂ֣א יָד֣וֹ לָהֶ֑ם לְהַפִּ֥יל א֝וֹתָ֗ם בַּמִּדְבָּֽר׃ Therefore He swore concerning them, That He would overthrow them in the wilderness;

27 וּלְהַפִּ֣יל זַ֭רְעָם בַּגּוֹיִ֑ם וּ֝לְזָרוֹתָ֗ם בָּאֲרָצֽוֹת׃ And that He would cast out their seed among the nations, And scatter them in the lands.

28 וַ֭יִּצָּ֣מְדוּ לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַ֝יֹּאכְל֗וּ זִבְחֵ֥י מֵתִֽים׃ They joined themselves also unto Baal of Peor, And ate the sacrifices of the dead.

29 וַ֭יַּכְעִיסוּ בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם וַתִּפְרׇץ־בָּ֝֗ם מַגֵּפָֽה׃ Thus they provoked Him with their doings, And the plague broke in upon them.

30 וַיַּעֲמֹ֣ד פִּֽ֭ינְחָס וַיְפַלֵּ֑ל וַ֝תֵּעָצַ֗ר הַמַּגֵּפָֽה׃ Then stood up Phinehas, and wrought judgment, And so the plague was stayed.

31 וַתֵּחָ֣שֶׁב ל֭וֹ לִצְדָקָ֑ה לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר עַד־עוֹלָֽם׃ And that was counted unto him for righteousness, Unto all generations for ever.

32 וַ֭יַּקְצִיפוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָ֑ה וַיֵּ֥רַע לְ֝מֹשֶׁ֗ה בַּעֲבוּרָֽם׃ They angered Him also at the waters of Meribah, And it went ill with Moses because of them;

33 כִּי־הִמְר֥וּ אֶת־רוּח֑וֹ וַ֝יְבַטֵּ֗א בִּשְׂפָתָֽיו׃ For they embittered his spirit, And he spoke rashly with his lips.

34 לֹֽא־הִ֭שְׁמִידוּ אֶת־הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה לָהֶֽם׃ They did not destroy the peoples, As the LORD commanded them;

35 וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ But mingled themselves with the nations, And learned their works;

36 וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ׃ And they served their idols, Which became a snare unto them;

37 וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת־בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּׁדִֽים׃ Yea, they sacrificed their sons and their daughters unto demons,

38 וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם־בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים׃ And shed innocent blood, even the blood of their sons and of their daughters, Whom they sacrificed unto the idols of Canaan; And the land was polluted with blood.

39 וַיִּטְמְא֥וּ בְמַעֲשֵׂיהֶ֑ם וַ֝יִּזְנ֗וּ בְּמַ֥עַלְלֵיהֶֽם׃ Thus were they defiled with their works, And went astray in their doings.

40 וַיִּחַר־אַ֣ף יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ וַ֝יְתָעֵ֗ב אֶת־נַחֲלָתֽוֹ׃ Therefore was the wrath of the LORD kindled against His people, And He abhorred His inheritance.

41 וַיִּתְּנֵ֥ם בְּיַד־גּוֹיִ֑ם וַֽיִּמְשְׁל֥וּ בָ֝הֶ֗ם שֹׂנְאֵיהֶֽם׃ And He gave them into the hand of the nations; And they that hated them ruled over them.

42 וַיִּלְחָצ֥וּם אוֹיְבֵיהֶ֑ם וַ֝יִּכָּנְע֗וּ תַּ֣חַת יָדָֽם׃ Their enemies also oppressed them, And they were subdued under their hand.

43 פְּעָמִ֥ים רַבּ֗וֹת יַצִּ֫ילֵ֥ם וְ֭הֵמָּה יַמְר֣וּ בַעֲצָתָ֑ם וַ֝יָּמֹ֗כּוּ בַּעֲוֺנָֽם׃ Many times did He deliver them; But they were rebellious in their counsel, And sank low through their iniquity.

44 וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שׇׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃ Nevertheless He looked upon their distress, When He heard their cry;

45 וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָדָֽו׃ And He remembered for them His covenant, And repented according to the multitude of His mercies.

46 וַיִּתֵּ֣ן אוֹתָ֣ם לְרַחֲמִ֑ים לִ֝פְנֵ֗י כׇּל־שׁוֹבֵיהֶֽם׃ He made them also to be pitied Of all those that carried them captive.

47 הֽוֹשִׁיעֵ֨נוּ ׀ יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְקַבְּצֵנוּ֮ מִֽן־הַגּ֫וֹיִ֥ם לְ֭הֹדוֹת לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֑ךָ לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃ Save us, O LORD our God, And gather us from among the nations, That we may give thanks unto Thy holy name, That we may triumph in Thy praise.

48 בָּ֤רֽוּךְ־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֪י יִשְׂרָאֵ֡ל מִן־הָ֤עוֹלָ֨ם ׀ וְעַ֬ד הָעוֹלָ֗ם וְאָמַ֖ר כׇּל־הָעָ֥ם אָמֵ֗ן הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting even to everlasting, and let all the people say: 'Amen.' Hallelujah.

Miqra according to the Masorah · Giấy phép: CC BY-SA · Nguồn
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Giấy phép: Public Domain · Nguồn

Từng từ một (Hebrew → English · Strong’s)

מִ֗יmîywho?
יְ֭מַלֵּלmâlalto speak or say
גְּבוּר֣וֹתgᵉbûwrâhforce
יְהוָ֑הYᵉhôvâhJehovah
יַ֝שְׁמִ֗יעַshâmaʻto hear intelligently (often with implic
כָּלkôlthe whole
תְּהִלָּתֽוֹtᵉhillâhlaudation

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Psalms 106:2 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כׇּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃

Giấy phép: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Who can express the mighty acts of the LORD, or make all His praise to be heard?

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כָּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו

Giấy phép: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל־תְּהִלָּתוֹ׃

Giấy phép: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

Who can relate the mighty acts of the L rd; [Who can] make heard all of His praise?

Giấy phép: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Qui saura dire la toute-puissance de l’Éternel, exprimer toute sa gloire?

Giấy phép: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Wer kann genug die Machttaten des Herrn rühmen, all seinen Ruhm verkünden?

Giấy phép: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Kto wysłowi wszechmoc Boga, wygłosi wszystkę chwałę Jego.

Giấy phép: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

װער קען אױסרעדן די גבֿורות פֿון גאָט?מאַכן הערן זײַן גאַנצן לױב?

Giấy phép: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Kiu eldiros la potencon de la Eternulo, Aŭdigos Lian tutan gloron?

Giấy phép: Public Domain

Commentary on Psalms 106:2

Ibn Ezra

עברית

מי - הטעם הודו לשם – אף על פי שאין יכולת באדם להלל גבורותיו ולהשמיע כל תהלתו רק קצתה.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Radak (David Kimhi)

עברית

מי. במזמור שלמעלה מזה זכר ענין האבות עם מה שעשה במצרים ובזה המזמור זכר עוד מה שעשה עמהם משיצאו ממצרים כל זמן שהלכו במדבר וגם משנכנסו לארץ, ואמר אם באנו לספר גבורות ה' ולהשמיע כל תהילותיו כלומר כל הניסים שעשה עם אבותינו ועמנו שאנו חייבים להללו עמהם מי יוכל להשמיע כל תהילותיו:

ובגורות ה'. הם מה שהתעולל במצרים בארצם ובים, ומה שאמר הנה שלא יוכל אדם לספר כל תהילותיו, ואמר במזמור התשיעי אספרה כל תהילתך דוד אמר אספרה כל תהלתך על כל הצרות שעברו עליו מהאויבים אמר שיתן שבח והודאה לאל שהצילו כי המה גלוים לו, וכאשר בא לספר הניסים שעשה עם ישראל במדבר ובארצם בכל דור ודור אמר מי ישמיע כל תהילתו, וכן עם היחיד לבד מה שעשה הקב"ה עמו מטובות וחסדים בכל יום ויום לא יוכל לספר כי פעמים רבים יעשה האל יתברך עם האדם נס ולא ידע ולא ירגיש בו עד אחר זמן שיתבונן בו. וכאשר אמר דוד כל תהלתיך על הניסים הגלוים שעשה עמו הידועים לכל במלחמת האויבים:

ישמיע. פירוש ומי ישמיע ומי שזכר עומד במקום שנים, וקודם שהחל המשורר לספר אמר:

Derekh Mesilah, Furth 1843 · Giấy phép: Public Domain · Full commentary on Sefaria